The Manuscript

Now and then she re-reads the manuscript

מדי פעם היא קוראת שוב את כתב היד

Of the entire torrid affair

של כל הרומן הסוער

They compared their licenses

הם השוו את הרישיונות שלהם

He said "I'm not a donor but

הוא אמר "אני לא תורם אבל

I'd give you my heart if you needed it."

הייתי נותן לך את הלב שלי אם היית צריכה אותו."

She rolled her eyes and said "you're a professional"

היא גלגלה עיניים ואמרה "אתה מקצוען"

He said 'No, just a Good Samaritan'

הוא אמר 'לא, פשוט שומרוני טוב'

He said that if the sex was half as good as the conversation was

הוא אמר שאם הסקס יהיה חצי טוב כמו השיחה

Soon they'd be pushing strollers

הם בקרוב היו דוחפים עגלות תינוק

But soon it was over.

אבל מהר זה נגמר.

In the age of him she wished she was thirty

בעידן שלו היא רצתה להיות בת שלושים

And made coffee every morning in a French press

ולהכין קפה כל בוקר בפרנץ' פרס

Afterward she only ate kids' cereal

אחר כך היא אכלה רק דגני בוקר של ילדים

And couldn't sleep unless it was in her mother's bed

ולא הצליחה לישון חוץ מאשר במיטה של אמא שלה

Then she dated boys who were her own age

ואז היא יצאה עם בחורים בני גילה

With dartboards on the backs of their doors

עם לוחות חיצים על הצד האחורי של הדלתות שלהם

She thought about how he said

היא חשבה על איך שהוא אמר

Since she was so wise beyond her years,

מכיוון שהיא הייתה כל כך חכמה מעבר לגילה,

Everything had been above board

הכל היה מעל הקרשים

She wasn't sure.

היא לא הייתה בטוחה.

And the years passed like scenes of a show

והשנים עברו כמו סצנות בהצגה

The professor said to write what you know

הפרופסור אמר לכתוב את מה שאתה יודע

Looking backwards might be the only way

להסתכל אחורה זאת אולי הדרך היחידה

to move forward

להתקדם קדימה

Then the actors were hitting their marks

ואז השחקנים עמדו במשימות שלהם

And the slow dance was alight with the sparks

והריקוד האיטי הואר בניצוצות

And the tears fell in synchronicity with the score

והדמעות נפלו בסנכרון עם הפסקול

And at last

וסוף סוף

She knew what the agony had been for.

היא ידעה בשביל מה הייתה היסורים.

The only thing that's left is the manuscript

הדבר היחיד שנשאר זה כתב היד

One last souvenir from my trip to your shores

מזכרת אחרונה מהטיול שלי לחופים שלך

Now and then I re-read the manuscript

מדי פעם אני קוראת שוב את כתב היד

But the story isn't mine anymore.

אבל הסיפור כבר לא שלי.